קשיים נפשיים אצל מבוגרים

השארת פרטים

לא לכל קושי נפשי יש שם ברור.

לפעמים אנחנו יודעים לומר שאנחנו בדיכאון, מתמודדים עם חרדה או עברנו אירוע טראומטי שמשפיע עלינו. אבל פעמים רבות אנשים מגיעים לטיפול עם תחושה הרבה פחות מוגדרת.

משהו פשוט לא מרגיש טוב.

אנחנו ממשיכים לעבוד, לנהל בית, להיות בזוגיות, לגדל ילדים ולפגוש אנשים. מבחוץ החיים יכולים להיראות רגילים לחלוטין. אבל בפנים משהו השתנה.

אולי אנחנו מרגישים עייפים נפשית. אולי דברים שפעם מילאו אותנו כבר לא מרגשים אותנו באותה מידה. אנחנו יכולים להרגיש שמשהו חסר, שאנחנו לא באמת מרוצים מהחיים או שאנחנו מסתובבים במשך תקופה ארוכה עם תחושה שקשה לנו, בלי לדעת להסביר בדיוק למה.

לא חייבים להגיע לטיפול עם אבחנה או עם הגדרה מדויקת של הבעיה.

לפעמים נקודת ההתחלה היא פשוט ההבנה שאנחנו לא מרגישים כפי שהיינו רוצים להרגיש, ושאנחנו רוצים לנסות להבין למה.

מהם קשיים נפשיים?

המושג "קשיים נפשיים" הוא מושג רחב מאוד.

הוא יכול להתייחס להתמודדות עם מצב נפשי מאובחן, אבל גם לקשיים רגשיים שאינם בהכרח מוגדרים כהפרעה נפשית.

אדם יכול לתפקד היטב ובכל זאת להתמודד עם מצוקה משמעותית. הוא יכול להצליח בעבודה אבל להרגיש בודד מאוד. להיות מוקף במשפחה ובחברים אבל להתקשות ליצור קשרים קרובים. להיראות בטוח בעצמו כלפי חוץ ולהתמודד בפנים עם ביקורת עצמית קשה.

לפעמים הקושי מופיע בעקבות אירוע מסוים בחיים. במקרים אחרים קשה לדעת מתי בדיוק הוא התחיל.

המשותף הוא התחושה שמשהו באופן שבו אנחנו מרגישים, חושבים או מתנהלים בחיים גורם לנו סבל או מונע מאיתנו לחיות כפי שהיינו רוצים.

אילו קשיים נפשיים ורגשיים יכולים להופיע אצל מבוגרים?

החיים הבוגרים מביאים איתם התמודדויות רבות.

אנחנו נדרשים לקבל החלטות, לבנות מערכות יחסים, להתפרנס, להתמודד עם ציפיות של אחרים ושל עצמנו ולעיתים גם לטפל בילדים או בהורים שמתבגרים.

בתוך החיים האלה יכולים להופיע סוגים שונים של קשיים.

יש אנשים שמתמודדים עם תחושה מתמשכת של חוסר ביטחון או ערך עצמי נמוך. גם כאשר הם מצליחים, הם מרגישים שהם אינם מספיק טובים או חוששים שבשלב מסוים אחרים יגלו שהם לא באמת ראויים להצלחה שלהם.

אצל אחרים הקושי נמצא בעיקר במערכות יחסים. הם רוצים קרבה אבל מתקשים לסמוך, מוצאים את עצמם שוב ושוב בקשרים שאינם טובים להם או מרגישים שהם מוותרים על עצמם כדי לשמור על הקשר.

יש מי שמרגישים שהם תקועים. הם אינם בהכרח אומללים, אבל גם לא מרגישים שהם חיים את החיים שהם רוצים. הם מתקשים לקבל החלטות משמעותיות או חוששים לעשות שינוי, גם כאשר המצב הקיים כבר אינו מתאים להם.

אחרים מתמודדים עם בדידות, תחושת ריקנות, ביקורת עצמית, קושי בוויסות רגשות, התפרצויות כעס או תחושה שהם נושאים בתוכם עומס רגשי שקשה להסביר.

לעיתים מופיעים גם מצבים מוכרים יותר כמו דיכאון, הפרעות חרדה או קשיים הקשורים לחוויות טראומטיות. מצבים אלה דורשים התייחסות מקצועית בהתאם לאופי הקושי ולחומרתו.

אין רשימה אחת שיכולה לכלול את כל הסיבות שבגללן אדם פונה לטיפול.

בסופו של דבר, מאחורי כל הגדרה נמצא אדם עם סיפור חיים אחר.

אני מתפקד כרגיל. האם עדיין יכול להיות שאני זקוק לטיפול?

כן.

תפקוד ומצב רגשי אינם תמיד הולכים יחד.

יש אנשים שמתמודדים עם מצוקה נפשית משמעותית ובכל זאת ממשיכים לעשות את כל מה שמצופה מהם.

הם מגיעים לעבודה בזמן, מנהלים משפחה, נפגשים עם חברים ועונים "הכול בסדר" כששואלים אותם לשלומם.

לפעמים דווקא אנשים שרגילים לתפקד היטב מתקשים יותר לזהות שהם זקוקים לעזרה.

אם אני עדיין עובד, אז אולי המצב לא באמת קשה.

אם אני מצליח לקום בבוקר, אולי אין לי סיבה להתלונן.

אבל השאלה אינה רק האם אנחנו מצליחים לתפקד.

אפשר לשאול גם כמה מאמץ התפקוד הזה דורש מאיתנו. איך אנחנו מרגישים כשאנחנו חוזרים הביתה ונשארים לבד עם עצמנו. האם אנחנו מצליחים ליהנות, לנוח ולהרגיש קרובים לאנשים אחרים, או שרוב האנרגיה שלנו מושקעת פשוט בלהמשיך להחזיק את הכול.

לא צריך להגיע לקריסה כדי לפנות לטיפול.

כשהחיים נראים בסדר אבל משהו בפנים חסר

יש אנשים שפונים לטיפול דווקא בתקופה שבה מבחוץ לא קרה שום דבר חריג.

יש עבודה. יש זוגיות או משפחה. השגרה מתנהלת.

ובכל זאת עולה שאלה שקשה להתעלם ממנה.

למה אני לא מרגיש טוב יותר?

לפעמים האדם השיג דברים שרצה במשך שנים ומגלה שהם לא הביאו איתם את התחושה שציפה לה. במקרים אחרים יש תחושה שהחיים פשוט מתנהלים מעצמם, בלי בחירה אמיתית.

אנחנו עושים את מה שצריך לעשות, עוברים ממשימה למשימה, אבל לא תמיד עוצרים לשאול מה אנחנו רוצים.

תחושת חוסר סיפוק אינה בהכרח סימן לבעיה נפשית.

אבל כאשר היא נמשכת ומעסיקה אותנו, היא יכולה להיות הזמנה להתבונן קצת יותר לעומק בחיים שאנחנו חיים ובאדם שהפכנו להיות.

דפוסים שחוזרים על עצמם בחיים

לפעמים הקושי שאנחנו מביאים לטיפול אינו תחושה מסוימת, אלא משהו שפשוט ממשיך לקרות לנו.

אנחנו שוב מוצאים את עצמנו באותה מערכת יחסים, רק עם אדם אחר.

שוב מגיעים למקום עבודה חדש ובשלב מסוים מרגישים שלא מעריכים אותנו.

שוב מוותרים על מה שאנחנו רוצים כדי לא לאכזב מישהו אחר.

שוב דוחים החלטה שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לקבל.

כאשר אותו סוג של קושי חוזר במקומות שונים בחיים, כדאי לפעמים לעצור ולנסות להבין מה קורה.

לא תמיד אנחנו מודעים לדפוסים שמנהלים אותנו.

חלק מהדרכים שבהן למדנו להתמודד עם העולם התפתחו בשלב מוקדם מאוד בחיים. הן אולי עזרו לנו בעבר, אבל לא בהכרח משרתות אותנו באותה צורה היום.

טיפול מאפשר להתבונן בדפוסים האלה ולנסות להבין מדוע אנחנו חוזרים אליהם ומה קורה לנו ברגע שבו אנחנו מנסים לפעול אחרת.

קושי בוויסות רגשי

יש אנשים שמרגישים את הרגשות שלהם בעוצמה רבה.

כעס יכול להפוך במהירות להתפרצות. ביקורת קטנה יכולה להרגיש כמו דחייה מוחלטת. ריב עם אדם קרוב יכול להמשיך להעסיק אותם במשך ימים.

אחרים נמצאים דווקא בצד השני.

הם מתקשים לדעת מה הם מרגישים. הם התרגלו להמשיך הלאה, לא להתעכב על רגשות ולהסתדר. לפעמים הם יודעים שמשהו מציק להם, אבל מתקשים לשים עליו את האצבע.

גם היכולת להרגיש וגם היכולת להתמודד עם רגשות מתפתחות לאורך החיים ומושפעות מהחוויות ומהקשרים שלנו.

בטיפול אפשר ללמוד להכיר טוב יותר את העולם הרגשי שלנו. לזהות מה אנחנו מרגישים, להבין מה מעורר את התחושות האלה ולפתח בהדרגה אפשרות להגיב אליהן בצורה שמתאימה לנו יותר.

חוסר ביטחון וביקורת עצמית

אחד הקשיים הנפוצים שאנשים מביאים איתם לטיפול הוא התחושה שהם פשוט לא מספיק.

לא מספיק מוצלחים. לא מספיק מעניינים. לא מספיק יפים. לא מספיק טובים בעבודה או במערכות יחסים.

לפעמים האדם שמסתכל עלינו מהצד בכלל לא יבין על מה אנחנו מדברים.

יכול להיות שאנחנו מצליחים מאוד ועדיין מרגישים שההצלחה היא מקרית. לקבל מחמאות ולא באמת להאמין להן. להשוות את עצמנו לאחרים ולהרגיש שאנחנו תמיד נמצאים צעד אחד מאחור.

הקול הביקורתי הזה יכול ללוות אדם במשך שנים עד שהוא כמעט מפסיק לשים לב אליו.

בטיפול אפשר לנסות להכיר גם את הקול הזה.

להבין מאיפה הוא הגיע, מדוע הוא הפך לחלק כל כך משמעותי מהאופן שבו אנחנו רואים את עצמנו ומה קורה כאשר אנחנו מנסים להתייחס לעצמנו אחרת.

למה אנחנו ממשיכים לעשות דברים שאנחנו יודעים שלא טובים לנו?

זו אחת השאלות האנושיות ביותר.

אנחנו יכולים לדעת שמערכת יחסים מסוימת אינה טובה לנו ולהישאר בה.

לדעת שאנחנו צריכים להציב גבול ולא להצליח לעשות זאת.

להבין שאנחנו עובדים יותר מדי ולהמשיך לקחת על עצמנו עוד.

הידיעה השכלית לבדה לא תמיד מספיקה כדי לשנות.

לעיתים מאחורי ההתנהגות שלנו יש צרכים, פחדים ודפוסים שאנחנו לא לגמרי מודעים אליהם.

אדם שמתקשה לומר "לא" אולי חושש לאבד את האהבה של אחרים. מי שנשאר שוב ושוב במערכות יחסים שפוגעות בו עשוי לגלות שמשהו בדינמיקה הזו מרגיש לו מוכר. אדם שעובד ללא הפסקה אולי מגלה שהערך העצמי שלו קשור מאוד להישגים.

הבנת הדברים האלה אינה מביאה בהכרח לשינוי מיידי.

אבל היא יכולה לפתוח אפשרות לבחור.

טיפול בקשיים נפשיים אצל מבוגרים

לא תמיד צריך לדעת מראש מה בדיוק רוצים לשנות בטיפול.

אפשר להגיע עם שאלה. עם תחושה. עם קושי שחוזר שוב ושוב או עם הידיעה הפשוטה שמשהו בחיים לא מרגיש כפי שהיינו רוצים.

אני מטפלת במבוגרים בגישה פסיכודינמית והתייחסותית.

בטיפול אנחנו מתבוננים יחד בעולם הפנימי, בחוויות שעיצבו אותנו ובמערכות היחסים המשמעותיות בחיינו.

אנחנו מנסים להבין לא רק מה קשה עכשיו, אלא גם כיצד הקושי הזה משתלב בסיפור הרחב יותר.

לעיתים עולים דפוסים שחוזרים על עצמם. רגשות שלא היה להם מספיק מקום. דרכים שבהן למדנו להגן על עצמנו או להתמודד עם קשרים ועם מצבים מורכבים.

הטיפול מאפשר להכיר את עצמנו באופן עמוק יותר ובתוך מערכת יחסים טיפולית בטוחה לנסות בהדרגה גם דרכים אחרות להיות עם עצמנו ועם אנשים אחרים.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

אין רגע אחד שבו אדם "אמור" לפנות לטיפול.

אפשר לפנות כאשר המצוקה מתחילה לפגוע בתפקוד, אבל אפשר גם הרבה קודם.

אפשר להגיע כי משהו קרה.

ואפשר להגיע דווקא משום ששום דבר לא קרה, אבל כבר הרבה זמן אנחנו מרגישים שמשהו חסר.

כדאי לשקול פנייה לטיפול כאשר קושי מסוים חוזר שוב ושוב, כאשר אנחנו מרגישים תקועים או כאשר אנחנו מזהים פער משמעותי בין החיים שאנחנו חיים לבין הדרך שבה היינו רוצים לחיות ולהרגיש.

לפעמים אנחנו מגיעים לטיפול כדי להתמודד עם בעיה.

ולפעמים אנחנו מגיעים כדי להבין את עצמנו קצת יותר טוב.

שתי הסיבות לגיטימיות.

ניסיון מקצועי בטיפול בקשיים נפשיים ורגשיים אצל מבוגרים

לא כל מי שפונה לטיפול יודע להגדיר מראש מה בדיוק עובר עליו. לפעמים זו תקופה ארוכה של מועקה, חוסר שקט, בדידות, ירידה בתפקוד או תחושה שמשהו בחיים כבר לא עובד כפי שעבד בעבר. טיפול יכול להתחיל גם מהמקום הזה, בלי אבחנה ובלי צורך להגיע עם תשובה מוכנה, ולנסות להבין בהדרגה את מקור הקושי ואת הדרך שבה הוא משפיע על החיים.

שמי אפרת אייכבאום, עובדת סוציאלית קלינית (M.SW), בעלת 20 שנות ניסיון בטיפול במבוגרים ובבני נוער והתמחות בבריאות הנפש. לאורך השנים טיפלתי באנשים המתמודדים עם דיכאון והפרעות חרדה, פוסט טראומה, בדידות, משברי חיים, קשיים במערכות יחסים והפרעות נפשיות. הניסיון המקצועי שלי כולל פסיכותרפיה למבוגרים ולבני נוער במסגרת התחנה לבריאות הנפש, טיפול במבוגרים, בני נוער ובזוגות בקליניקה פרטית וכן ניסיון בתחום השיקום הפסיכיאטרי ובניהול מסגרות למתמודדי נפש.

אני בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית (M.SW) מאוניברסיטת תל אביב, עם התמחות בטיפול בגישה פסיכודינמית במבוגרים, ומטפלת בגישה אינטגרטיבית גמישה ופמיניסטית, המשלבת גישה פסיכודינמית התייחסותית וטיפול נרטיבי, תוך התאמת הטיפול והגישה לצרכיו של האדם. בנוסף, למדתי טיפול זוגי במכון ברקאי וכיום אני בתהליך הסמכה מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.

הטיפול מתקיים בקליניקה או באופן מקוון, בהתאם לצורך ולהתאמה.